הוראות נאמנות וסמכויות
הצוואה עשויה לכלול סוגים שונים של נאמנויות. עם זאת, הוראות נאמנות אלו מעלות אתגרים פוטנציאליים.
פסק הדין קבע שלושה תנאי ודאות שכל נאמנות, כולל נאמנויות צוואתיות, צריכה לעמוד בהם כדי להיות תקפה:
- ודאות הכוונה
- ודאות נושא הנאמנות
- ודאות המוטבים
תנאי ודאות אלה מעוררים לעתים קרובות בעיות כאשר הצוואה מנוסחת באופן לקוי (למשל, באמצעות ערכת צוואה ביתית). ניסוח טוב יעזור למנוע או להפחית משמעותית את הסיכוי לתביעות אלה.
עם זאת, כאשר מתעוררת בעיה, הוראות הנאמנות עלולות להתבטל.
בנוסף, מימוש סמכויות מינוי על ידי נאמנים עלול להיות בעייתי. כאשר סמכויות אלה מופעלות באופן שגוי על ידי הנאמן (למשל, כאשר המוטבים אינם מוגדרים בבירור), הן עלולות להיות נתונות לערעורים מצד מוטבים פוטנציאליים או אלה הזכאים ליתרת העיזבון.
- בעיות עם הוראות נאמנות וסמכויות: ודאות הכוונה
יוצרי הנאמנות צריכים להראות שהם מתכוונים להקים נאמנות. בעיה נפוצה היא כאשר יוצר הנאמנות משתמש ב'שפה מבקשת' במקום שפה מחייבת בניסוח הנאמנות. דוגמה:
"אני מותיר 75,000 ליש"ט לאחותי, יהודית, ומקווה שהיא תשתמש בזה כדי לעזור לצה"ל."
זה כנראה ייחשב כמתנה מוחלטת ליהודית. השימוש בשפה ("מקווה שתשתמש בזה") הוא מבקש. זו משאלה או תקווה, ולא הוראה מחייבת.
עם זאת, יכולה להיות נאמנות אם זה היה כתוב כך:
"אני מותיר 75,000 ליש"ט לאחותי, יהודית, ומורה לה להשתמש בזה לטובת צבא ההגנה לישראל (צה"ל), בזמנים ובסכומים שהיא תמצא לנכון."
השפה כאן הרבה יותר מחייבת. יש 'הוראה' להשתמש בכסף עבור צה"ל, ולא רק תקווה. זה כנראה יוצר נאמנות לפי שיקול דעת.
כאשר משתמשים בשפה מבקשת, האתגר יהיה שמה שהתכוון המצווה להיות נאמנות, יהפוך למתנה מוחלטת לאדם שהיה אמור להיות הנאמן. ניתן למנוע בעיה זו על ידי ניסוח ברור ומדויק.
- בעיות עם הוראות נאמנות וסמכויות: ודאות נושא הנאמנות
הוודאות השנייה היא של נושא הנאמנות. זה מתייחס לרכוש שכפוף לנאמנות שניתן לזהות אותו כראוי. יש בדרך כלל שתי דרכים שבהן ודאות זו יכולה להוות בעיה:
חלק הנהנה
כאשר נאמנות בצוואה משאירה רכוש בין שני אנשים, לכל אחד מהם יש חלק מסוים ברכוש. עם זאת, בעיות מתעוררות כאשר לא ניתן לקבוע את החלק המדויק.
כמו במקרה זה, אב השאיר שלושה בתים בצוואה לשתי בנותיו. החלק של הנהנה נקבע על ידי כך שהבת הבכורה בוחרת איזה מבין שלושת הבתים היא רוצה ראשונה, והבת הצעירה מקבלת את השניים האחרים. לצערנו, הבת הבכורה נפטרה לפני שבחרה בית. לכן, לא ניתן היה לקבוע את החלק של הנהנה מכיוון שלא ניתן היה לזהות איזה בית הבת הבכורה הייתה בוחרת, וכתוצאה מכך הנאמנות הייתה לא תקפה.
זיהוי הרכוש
זה קורה כאשר לא ניתן לזהות את הרכוש עצמו. זיהוי הרכוש תלוי בסוג הרכוש.
עם רכוש מוחשי, הכלל הוא שצריך להפריד אותו בדרך כלשהי זאת מכיוון שבדרך כלל רכוש פיזי אינו ניתן להחלפה, ולכן הוא שונה באופן מהותי זה מזה. על ידי הפרדת הרכוש (פיזית או בדרך אחרת, למשל רישום) אנו יכולים לראות בבירור מי אמור לקבל מה.
עם רכוש לא מוחשי, בדרך כלל אין צורך בהפרדה מכיוון שסוגי רכוש אלה בדרך כלל ניתנים להחלפה. דוגמה נפוצה כאן היא מניות חברה. כאשר כל המניות הן מאותו סוג (למשל, כולן רגילות או כולן סוג אחד של מניות בכורה) אז ניתן להחליף אותן זו בזו, מכיוון שכולן באיכות זהה באופן מהותי. כתוצאה מכך, הפרדה אינה הכרחית.
- בעיות עם הוראות נאמנות וסמכויות: ודאות המוטבים
הוודאות האחרונה נוגעת למוטבים הפוטנציאליים של הנאמנות. הדרישה המסוימת לקביעת ודאות זו משתנה בהתאם לסוג הנאמנות. בקצרה, הן:
נאמנות קבועה: רשימה מלאה של כל המוטבים
נאמנות לפי שיקול דעת וסמכות מינוי: קריטריונים לקביעה מי יכול ומי לא יכול להיות מוטב
נאמנות צדקה: עמותה רשומה באנגליה ווילס
נאמנות למטרה שאינה צדקה: טכנית אין מוטב, אך המטרה חייבת להיכלל בחריגים המוגבלים שנקבעו בחוק
אנו מזמינים את הציבור לפנות אלינו על ידי מילוי טופס הפניה המצ"ב. נודה אם תוכלו לתת פירוט רחב ככל הניתן של הרקע העובדתי והשירות המבוקש. אנו משתדלים להשיב לכל פניה תוך 48 שעות. במידה ולא נוכל לסייע בפניה נשתדל להפנות לגורם מתאים. כל ההתקשרות חסויה על פי דין.
האמפסטד היי סטריט 28ב
NW3 1QA לונדון
המסגר 54, תל אביב
6721421
שמואל הנציב 3,נתניה 4228002
טלפון: